אכלתי חולדה

לפני כמה שנים בקרתי בסאפארי. במקום של הקופים האלה ישב הזכר השמן והמסורבל מאחורה די רחוק והנקבה עמדה קרוב לתעלה העמוקה ששומרת עליהם שלא יברחו. בניגוד גמור לגזע זה היא היתה עם גוף של דוגמנית. גבוהה ורזה. והיא הביטה עלי והתחלנו לתקשר בגלי המוח שלנו. אל תאמינו אם אינכם פתוחים לדברים לא שגרתיים אבל אני תיקשרתי איתה והבנתי שהיא רוצה לבוא אלי. אבל התעלה העמוקה חצצה בינינו. ואז היא התלבטה ושמה את כף ידה על הפה שלה מתוך זה שהתלבטה. הבנתי שהיא תיקח את הסיכון ושידרתי לה לא לעבור. פחדתי שתתרסק. היא היתה במצב קשה ביותר וגם אני ניסיתי להניא אותה מלנסות לעבור. לא יודע מה היה קורה אם היתה עוברת: האם הייתי נשאר במקום? בורח? מחבק אותה? ואז הזכר הבין מהגב שלה שהיא במצוקה או גם הוא קבל תשדורת טלפטית, ורץ אליה והשכיב אותה והתחיל להרגיע אותה בליטופים. והכי מענין שהוא היפנה את ראשה לצד השני שנו עמדתי. הוא הבין שהיא רוצה לבוא אלי והיפנה את מבטה ממני. אני אומר לכם שקופים אלה חכמים ביותר, רק לא יכולים לדבר, אחרת היינו רואים כמה הם אנושיים.