הכל תלוי באומץ

נדודי השינה שלחו אותי למרפסת, לנשום קצת ולחשוב. היה חם בלילה, והאוויר יבש ומלא באבק.

ודווקא בתוך השקט הצחיח הזה ניסיתי להתחבר לעצמי, להתמקד בכל מה שאני לוקחת כמובן מאליו.

אני בריאה, יש לי משפחה, יש לי עבודה שאני אוהבת. 

על המינוס בבנק אפשר להתגבר, את הבלאגן אפשר לסדר, ואת התקפי החרדה אני כבר מכירה והם יחלפו מעצמם. וגם התקופה המגעילה הזאת תעבור, בסופו של דבר.

יש לי כל כך הרבה סיבות להיות אסירת תודה. אני חייבת להזכיר את זה לעצמי בכל יום מחדש