לפני 4 שנים. 8 בנובמבר 2020 בשעה 17:29
היום הזה השתבש בכל כך הרבה דרכים שונות. השיער שלי מבולגן, הזיעה נקווית בקצות המסיכה והרצועה משרטטת אלכסון לאורך הצוואר.
אבל רק לרגע כל מה שמשנה הוא משך החשיפה. משחקים של אור וצל, של זוויות ישרות. הולכת לאט, מסתכלת על הדברים מנקודה אחרת לגמרי. לוקחת את הזמן כדי לתכנן את הפריים, ללטש אותו. העולם מתכווץ לכדי מסגרת העדשה, ושום דבר זולתה.
לוקחת נשימה עמוקה, נושפת, לחיצה אחת מהירה.