צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שריטות וזיוני שכל

כותבת בשביל עצמי, כדי לפרוק
לפני 6 שנים. יום שבת, 19 בדצמבר 2020 בשעה 12:50

ובסוף מצאתי את האומץ להוריד חלק מההגנות ולהישאר חשופה מולך.

אני לא יודעת איך זה גרם לך להרגיש, אני יודעת שזה שימח אותי, ואני מקווה שהצלחתי לגעת בך.

אבל אחרי זה איבדתי את האומץ. איבדתי את האומץ להגיד לך איך אני מרגישה, כי אני יודעת שזה לא הדדי.

קשה לי שלא להריץ את זה שוב ושוב בתוך הראש, לנסות להבין למה.

אני יודעת שאין לזה תשובה, ככה זה וזהו.

ועדיין...

ומשהו בי כל כך חסר מנוחה, כל כך רוצה לצאת החוצה


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י