לפני 3 שנים. 9 בינואר 2021 בשעה 19:46
הימים קשים לי, והם נמסים במהירות לתוך לילות טרופים. אבל הכי קשים הם סופי השבוע, נפערים כמו מדבר צחיח. ובכל פעם מחדש אני מפחדת שלא אצליח לחצות אותם.
היו לי רגעים טובים במהלך השנה המטורפת הזו. היו לי רגעים של קושי עצום, אבל שמרתי על האמונה שאני מסוגלת.
היו לי רגעים ארוכים שהצלחתי לנשום עמוק ולשחרר, לאמץ את הלא נודע אל חיקי.
אבל אני לא שם כרגע. אני בכוננות מתמדת, כאילו נמצאת בסכנה תמידית להתרסק.
