בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שריטות וזיוני שכל

כותבת בשביל עצמי, כדי לפרוק
לפני 5 שנים. יום שני, 8 במרץ 2021 בשעה 7:27

״אני לא רואה אותנו ביחד״

אני שמחה שהוא אמר לי בצורה הכי ברורה, אבל אני סוחבת איתי את הכאב.

התקף החרדה מתגנב ואני מרגישה אותו כבר בקצוות שלי, וכל מה שאני רוצה לעשות זה רק לזחול לאיזו פינה ולהתחבא.

אני לא מרגישה כמו בנאדם מבוגר, אני לא מרגישה כמו מישהי שמסוגלת להתמודד.

ובינתיים היומיום ממשיך לרוץ קדימה. עבודה, בדיקות, מיילים, משימות. 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י