הכל תלוי באומץ

מה אני רוצה?

למה אני כאן בכלל?

עוד לילה של נדודי שינה, של שיטוט עקר בפייסבוק. נכנסת לכאן, לא מסוגלת להתנתק, לא מצליחה להתחבר.

רוצה להאמין אבל מרגישה נאיבית, רוצה לכתוב מהלב אבל מרגישה צבועה. רוצה לכתוב נקי, אבל גם לקבל מלא לייקים.

מי אני היום? במה אני מאמינה? לאן אני רוצה ללכת?

הכי קל להרים ידיים, לתת לזרם לסחוף אותי. מה שיקרה יקרה, ומה שלא - לא.

אני לא רוצה לחיות את החיים שלי בצורה הזו, אני לא מאמינה בזה. אבל אני גם עייפה ממלחמות, עייפה מעצמי ולא מוצאת את האנרגיות כדי להילחם על מה שחשוב לי.

אני במוד של הישרדות, ולא הרבה מעבר לזה.

אני מתגעגעת, למה שהיה, למה שאין, למה שחשבתי שיש.