שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל תלוי באומץ

לפני שנתיים. 5 ביוני 2021 בשעה 19:12

התווכחתי היום עם אנשים בפייסבוק. וויכוח מאוד מטומטם, על משהו מאוד מטומטם.

ומשום מה זה מציף בי תחושות כל כך עזות ועל כך מגעילות. אני יודעת שזה מטומטם, אני יודעת שזה חסר משמעות לחלוטין... ובכל זאת אני מתקשה לשחרר, אני ממשיכה לחשוב על זה, נותנת לכעס ולתסכול הרבה מאוד מקום.

פעם הייתי נכנסת לפינות הדפוקות האלה כל הזמן, לפחות אני יכולה להגיד שהתבגרתי קצת ואני משתדלת להימנע. אבל פה ושם אני מועדת, ותמיד תמיד מרגישה רע אחרי זה.

לא אוהבת את הצד הזה בי שחייב להתנצח ולהגיד את המילה האחרונה.

ולא אוהבת את הצד הזה בי שלא מצליח לשחרר בקלות דברים שאין להם שום משמעות.

ScatNerd - מכיר יותר מדי טוב..לא משנה כמה אנחנו נגיד לעצמנו לא להיכנס לזה תמיד אנחנו נופלים. גם אני התבגרתי בקטע הזה, מנסה לא להיכנס לקטנות כל הזמן ולדעת לפעמים להבליג ולתת למישהו אחר לצאת "צודק". והאמת כשעושים את זה, אחרי כמה דקות ההרגשה שיצאת מופסדת פשוט נעלמת ואת אפילו שמחה שיצאת חכמה ולא צודקת. פשוט צריך לחכות קצת ולתת לזה לעבור.
זה דומה לאוכל, בזמן שאוכלים אנחנו לא מרגישים שבעים ולכן ממשיכים לאכול אבל אם נותנים לזה כמה דקות והאוכל מתעכל אז פתאום מרגישים שבעים.
לפני שנתיים
snow white​(נשלטת){{משויכת}} - בד״כ אני תופסת את עצמי תוך כדי, מבינה שזה מטופש ועוזבת את זה כשהצד השני ״מנצח״... לצערי אני עדיין לא מצליחה להרגיש טוב אחרי זה ;) אבל אולי גם זה יבוא מתישהו
לפני שנתיים
ScatNerd - מתי שתרצי לפרוק אגרסיות מוזמנת לכתוב :)
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י