לפני 3 שנים. 1 באוגוסט 2021 בשעה 17:36
כמו מגדל של קלפים, רוח קלה והכל יתמוטט. וכבר איבדתי היום כמה קומות.
מרגישה מרוקנת לחלוטין, על סף בכי, על סף היסטריה, על סף תחושה של אובדן.
לפעמים אני רק רוצה שיעזבו אותי לנפשי. לפעמים אני רק רק רוצה להיות אדם חסר שם וחסר פנים בנהר של אנשים. לא נוגעת, לא מתערבבת, לא נפצעת.
לפעמים אני רוצה לעבור למצב של טייס אוטומטי. לא לחשוב על כל דבר, לא להתנגש בקצוות החדים. פשוט לזרום, קדימה והלאה, ממשימה למשימה למשימה.
ומחר? מחר יום חדש.
אני אנסה לקום חדשה, נקייה.