לפני שנה. יום רביעי, 26 במרץ 2025 בשעה 17:10
אני ממשיכה לחפש מנחה לדוקטורט… יש משהו מביך, מכווץ, בלשלוח מיילים ולנסות להציג את עצמי בתור מציאה.
יש משהו מכווץ בלשמוע ״לא תודה״, או בלא לקבל תשובה בכלל.
ואני יודעת, כל דלת שנסגרת מובילה אותי הלאה, למשהו אחר. ועדיין, ברגעים האלה קשה לי להאמין בזה.
אחרי כמה שנים באותו המקום, שכחתי איך זה להתראיין, להיות חשופה לביקורת. היה לי נוח להיות דג גדול בבריכה קטנטנה. ולפעמים אני לא בטוחה שיש לי את האומץ לקפוץ לאוקיאנוס… מה אם אני אטרף שם תוך שנייה?