אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שריטות וזיוני שכל

כותבת בשביל עצמי, כדי לפרוק
לפני 10 חודשים. יום שבת, 24 במאי 2025 בשעה 4:27

לפני כמה שבועות נזכרתי בך פתאום, התלבטתי אם לשלוח לך הודעה אחרי שלא דיברנו נצח.

לא זכרתי מה הכינוי שלך בכלוב, לא ידעתי אם אתה עדיין כאן… תהיתי מה שלומך. הנחתי שאתה במילואים, בסבב ה-4,000.

ועכשיו, פתאום, ראיתי תגובה שלך באיזה פוסט של מישהו אחר.

זה אתה? זה לא אתה?

כן, זה אתה. עדיין בכלוב.

עדיין מתוסבך, וכואב.

כאב לי לקרוא, וקצת דגדג לי באצבעות לשלוח לך הודעה, אבל עצרתי בעצמי.

כי זה מוזר.

כי אף פעם לא הייתי מיוחדת עבורך, לא כמו שרציתי להיות.

אז למה להכניס את עצמי שוב למקום הכבד הזה, בשביל מישהו שלא רוצה ממני שום דבר

(טוב, אולי רק זיון, וגם זה בספק)

ובכל זאת, הצטערתי לקרוא שלא טוב לך.

למרות הכל אני מקווה שיהיה לך טוב, שתמצא אהבה, שתמצא את המקום שלך, קצת שלוות נפש.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י