לפני 8 חודשים. יום שישי, 1 באוגוסט 2025 בשעה 13:45
הדיכאון הוא דבר מתעתע. כלפי חוץ אני מציגה מסיכה חייכנית, יציבה, מתפקדת. הולכת לעבודה, משלמת חשבונות.
אבל בפנים, הדיכאון קילף ממני את היכולות הכי בסיסיות, הכי יומיומיות.
להתקלח, לעשות כביסה, להכין סנדוויץ׳. אלף מאבקים קטנים.
אלף פיסות קטנות שנאלצתי להשליך החוצה מספינה טובעת.
ועכשיו המלחמה שלי היא לאסוף אותן מחדש. כל צלחת ששטפתי היא הצלחה. כל עציץ שהשקיתי. כל סיר שהעמדתי על הגז, שרה עם המוזיקה ברקע.
אולי מתישהו זה יחזור להיות דבר רגיל לגמרי. כרגע אני נאחזת בכל דבר יומיומי כמו במדליה.