לפני כחצי שנה. יום ראשון, 17 באוגוסט 2025 בשעה 8:00
לפעמים צריך להמר, להחליט לקפוץ ראש בלי לדעת מה מחכה בקרקעית.
האמנתי שיהיה טוב, האמנתי שיש לקשר הזה סיכוי.
אז קפצתי.
בלב פתוח, באמונה מלאה. הרגשתי שאני צריכה לתת לקשר הזדמנות אמיתית, נקייה. בלי תוכניות מגירה.
ולא אהבתי את מה שחיכה לי בקרקעית. וניסיתי לשנות, וניסיתי לעצום עיניים.
אבל לפעמים אין ברירה אלא לחתוך. ועדיף עכשיו, כשהכאב קטן…
יש בי את החלק שרוצה להתחרט, לאלחש את הכאב, להמשיך לעצום עיניים ולהאמין שיהיה טוב.
וכואב לי.