לפני 6 חודשים. יום שלישי, 23 בספטמבר 2025 בשעה 7:23
החתולה שלי מאוד מאוד מבוגרת ומאוד מאוד חולה, וזה נראה שאנחנו קרובים לסוף.
ידעתי שזה יגיע מתישהו, ובכל זאת, אי אפשר באמת להתכונן לזה.
אני הולכת בבית ומוצפת בזכרונות, פותחת את המקרר ויודעת שהיא כבר לא תרוץ אלי ביללות ובדרישות לאוכל טעים. ואני יושבת מול הטלוויזיה ומחכה לשווא שהיא תבוא להתכרבל.
והכאב הפרטי שמצטרף לכאב הכללי, שהוא רק רצף בתוך התקופה הבלתי נגמרת הזאת.
ואני בוכה על הכל.
וכל כך כל כך מקווה שיקרה כבר הדבר הקטן הזה שבעקבותיו דברים ישתנו, ישתפרו.