בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שריטות וזיוני שכל

כותבת בשביל עצמי, כדי לפרוק
לפני 6 שנים. יום שבת, 11 בינואר 2020 בשעה 18:06

ולפעמים כל העבודה הקשה והכדורים והמחשבות החיוביות,

לפעמים שום דבר לא מספיק, והשדים שלי יוצאים מתחת למיטה ומאיימים להטביע אותי.

לפעמים הדברים הכי קטנים נראים כמו הרים שאי אפשר להגיע לפסגה שלהם.

מחר באור יום הכול ייראה אחרת, שפוי יותר. ואני רק צריכה להיכנס מתחת לשמיכה ולחכות שהפחד יעבור


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י