לפני 4 שנים. 28 בינואר 2020 בשעה 20:08
מהיר, שמנוני, לא מספק ומשאיר טעם רע בפה.
היו לי את התקופות שלי, שזה כל מה שחיפשתי וכל מה שעניין אותי. ברוב המקרים זה היה ונילי לחלוטין. בהתחלה בגלל שלא הכרתי שום דבר אחר. ואחרי שהכרתי? נשבר לי הלב והביטחון, ורק חיפשתי לברוח מהשליטה כמה שיותר רחוק.
אבל די. אני בנקודה אחרת בחיים, בנקודה של ״יותר טוב כלום מכמעט״.
אני רוצה את ההיכרות, את האינטימיות, את הגישושים ובניית האמון ובניית ההרגלים.
ובטח ובטח כי אני צריכה את השליטה, ושליטה אמיתית אני יכולה להעניק רק למישהו שאני מכירה לעומק ולומדת לסמוך עליו.
רוצה מישהו לחזור אליו, מישהו שיחכה לי, מישהו לחכות לו. רוצה משהו אמיתי. ורוצה להפסיק לפחד שמא איחרתי את הרכבת וזה לא יקרה
