בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שריטות וזיוני שכל

כותבת בשביל עצמי, כדי לפרוק
לפני 6 שנים. יום שישי, 6 במרץ 2020 בשעה 22:28

קצות העצבים חשופים, הכל נוגע בי, הכל מעצבן. עייפה וחסרת מנוחה בו זמנית, החיים כרגע מרגישים כמו ג׳ינס ששכחתי על החבל יותר מדי. נוקשים, עוקצניים. ואני מנסה לזוז ולשנות תנוחה, אולי זה יעזור.

אלה הרגעים שאני שוכחת לנשום, שוכחת שיש עולם שלם מחוץ לקופסה שלי, שוכחת שאת הטוב והיופי צריך לחפש כדי לראות.

רוצה להרגיש נוח בתוך עצמי, רוצה לסלוח לעצמי על השגיאות, הפגמים, השריטות. רוצה להיות בסדר עם מה שיש.

אני בתוך הלופ. הצילו.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י