-

יש דברים שלא צריך להגיד, אמרת, ובטח שלא להתגאות בהם; נכון. מספיק שתראה את הגוף הפצוע והחבול שלי ותבין לבד, שוב, שאתה לא רוצה להיות פה.

המסיבה שיצאתי אליה - שהובילה לסימנים מהמכות, לכוויות מהשעווה, לריקודים בשכרות רכה של אלכוהול - הייתה לא יותר מאשר אפילוג לדף האחרון של הספר.

הייתי נוסעת לבד לארץ זרה

למצוא אותך

אם רק הייתי יודעת שלא נהיה יותר משתי ספינות בלילה

בכל מקרה, אם עוד היה סיכוי קלוש, הוא התפוגג אמש.

הגבולות נעלמים, נעשים לקווי מתאר דהויים

אתה שם ואני כאן

במוח שלי שנינו ביחד, אין לב שיחליט אחרת

אצלי הרוח מלוחה, של ים

אצלך הרוח צלולה, של הרים

אי אפשר לעזור למי שלא מושיט יד חזרה לעזרה

just let it go
sometimes you loss

הקטע האירוני שהדרך בה בחרתי

הובילה אותי בדיוק לנקודה שממנה ברחתי.

לופ אינסופי.

כל הזמן מזכירה לעצמי, לכדי אגרופים על הרקות ופטיש על הזרועות

זו רק כימיה במוח, רק סרוטונין, רק דופמין, רק נוראדרנלין שגורמים לי לתגובות פיזיולוגיות לא רצויות

מכבה סיגריה אחת באחרת ואותה בהבאה אחריה

וכמויות של אלכוהול

וזה לא עוזר

זה פשוט לא עוזר

הטקטיקה שלך של לא לצאת לי מהראש

ה-״טוב לי בזין״ הזה שלך זה כל מה שאני שומעת

בכל מקום

כל הזמן

מה אתה רוצה שאומר?

שאני מסתובבת כמו חתול רחוב חצי דרוס, פצועה, צולעת, מטונפת ושאין לי כוח ללקק את הפצעים של עצמי?

הייתי מעדיפה להידרס על מלא, להידבק לאמצע הכביש המהיר כשכל מכונית שעוברת מועכת אותי יותר, אבל לפחות לא ארגיש.

תביאי את התחת שלך לפה ותתחילי למצוץ.

לא

בא

לי

.