-

תמיד יש את הפעם הראשונה

לאחריה נותר רק לפחד

תגלה לי למה
תשקר לי ככה
כאילו אין מחר
כאילו לא היינו יחד
כאילו לא נגמר
הכל אפשר
החיים משתנים לך מהר
ויש מישהו שסופר

there must be something

in the way i feel

that she don't want me to feel

בערך כמאתיים אנשים יושבים מולי כשאני מקריאה טקסטים משמימים בהקפדה יתרה על דיקציה והברות, מדי פעם מרימה אליהם עיניים ומחייכת קלות. נהנית להיות במרכז. ברגעי ההפוגה אני מחייכת כסתומה, לא כדי להרשים או על מנת להפגין חינניות כמחויב במעמד, אלא כי מטונפת.

-

בערך כחמישה עשר אנשים בחלל החשוך עם המוזיקה היפה והאווירה המתירנית, לעתים מתביישת ולעתים נבוכה בעיקר מתרגשת, מתנקה מחלודה ומתלכלכת מסימנים ומשעווה. יותר מדי רגשות פנימיים יצאו ממני והרגשתי חשופה. לא יפה, לא זונה, לא כלבה. מטונפת.

תודה

וסליחה

ל/מכל הנוגעים בדבר*

*אני

מטומטמת נכנסת למצבים שמהם 

מטומטמת לא רוצה להיחלץ

מתעתדת ל-

אל תעשי שטויות, את חשובה להרבה אנשים

(?)

למעלה מחודש שלא היה בתוכי זין, יכולתי לנשוך שפתיים ולהמשיך במחול השדים האינסופי הזה שבמסגרתו אני זונה ממקבלת שצורכת מכל אחד אלמנט אחר ונותנת לכולם פחות או יותר את אותו הדבר. אבל אני מקיאה הכל החוצה ולא בהכרח כדי לפנות מקום.

תמצית ההוויה שלי מסתכמת בגוף זז ושפתיים שותקות

נבהלת מכל מה שמפר את השלווה