-

עצרתי בדרך
נכנסתי למים
אין פעם הבאה

חייבת להשתכר

ולעשות שטויות

i wanna scream and shout and let it all out 

מרוב דיבורים והשיחה הסוחפת לא שמעתי את מילות השירים

כשירדתי על הברכיים עם הראש בין הרגליים והזין בפה הבית נעשה שקט והקשבתי לחלק הכי יפה בשיר

אוהבת את הקצוות

זה למה המוסר תמיד מונח בצד

מתארגנת לאט, ממש לאט

עומדת מול הארון ובוחרת באיטיות שלא אופיינית לי שמלה, חזייה ותחתונים, כאילו שכך הזמן יתארך או אולי מישהו מהם יתקשר לבטל

עושה פיפי ועולה למיטה עם סרטון פורנו קצר וקיטשי וגומרת 3 פעמים שלא היו שוות את המאמץ, אף אחד לא מתקשר ועוד מעט נתחיל, תוהה אם ריח הכוס שלי יהיה מוחשי להם בזמן שאתמודד עם אחד הפחדים הגדולים שלי, שהאמת שאני לא רואה סיבה למה לא להמשיך ולהימנע ממנו

מתלבשת בחושך

מתאפרת באור, מניחה פריימר ומייקאפ, מחייכת כשמורחת סומק והחיוך נמחק כשמסיימת, אולי בסוף הכל יימחק גם ככה

תוהה לְמָה, לַמָּה וכל מה שבא לי זה להכניס אלכוהול מרגיע לגוף, אבל לא בטוחה שזה נכון, עוד מעט אדע

על שולחן העץ הרחב והגבוה עם השמיכה הפרחונית אני שוכבת עירומה, רואה חלק מעצמי בהשתקפות דלת הזכוכית והראש שאני מחזיקה בקנאות למעלה מרגיש לי כמו מקצת השליטה האחרונה שנותרת לי על גופי אל מול כל מחט שנכנסת מתחת לעור ויוצאת מהצד השני

כל הגוף שלי רועד, קפוץ ומתוח אבל המחשבות נינוחות, מכילות ומצפות כך שהדיסוננס מוחלט בין המנטלי לפיזי והתהום נפערת ומתרחבת כשאני מנסה לנשום ולהירגע ותגובות הגוף לא ממש בהלימה

הכאב לא מאיים כמו הלחץ שמתפרץ ממני בזמזום מונוטוני, בלתי מוסבר

וארבעת הידיים שאוחזות בי ומרגיעות, הופכות לשתיים ואני בהתנייה בלתי נשלטת מבקשת רגע אחד נוסף לנשום לפני הדקירה הבאה.

תמיד יש את הפעם הראשונה

לאחריה נותר רק לפחד

תגלה לי למה
תשקר לי ככה
כאילו אין מחר
כאילו לא היינו יחד
כאילו לא נגמר
הכל אפשר
החיים משתנים לך מהר
ויש מישהו שסופר

there must be something

in the way i feel

that she don't want me to feel

בערך כמאתיים אנשים יושבים מולי כשאני מקריאה טקסטים משמימים בהקפדה יתרה על דיקציה והברות, מדי פעם מרימה אליהם עיניים ומחייכת קלות. נהנית להיות במרכז. ברגעי ההפוגה אני מחייכת כסתומה, לא כדי להרשים או על מנת להפגין חינניות כמחויב במעמד, אלא כי מטונפת.

-

בערך כחמישה עשר אנשים בחלל החשוך עם המוזיקה היפה והאווירה המתירנית, לעתים מתביישת ולעתים נבוכה בעיקר מתרגשת, מתנקה מחלודה ומתלכלכת מסימנים ומשעווה. יותר מדי רגשות פנימיים יצאו ממני והרגשתי חשופה. לא יפה, לא זונה, לא כלבה. מטונפת.