״את גלגלת מעכת וזרקת אותי לפח היטב״
-
כמו קצה של חוט נפרם שמושכים כדי לקרוע אבל בעצם הכל מתכווץ ונעלם
תמיד מאשימה את עצמי
גם כשאחרים נדרשים להיות האשמים
רצית להיות מיוחד
כמו ההוא וההוא וההוא
נכון, זה לא נורא
זה נורא מאוד
ומתיש. מתיש
הכדור בתוך הדם
אין כבר מחשבות
אין כבר קולות
אני מקולקלת
ובעיקר מקלקלת
אני אבוא להיפגש איתך עם שמלה קצרה ואשב על הקצה של הכסא והברך שלי תיגע בשלך
אתה תדבר ותדבר ואני אשתה משקה כלשהו דרך קשית ואביט בכפות הידיים שלך זזות בהתאם לקצב הדיבור שלך
וכשכבר יעצמו לי העיניים ויימאס לי לצחקק אני אלטף לך את הירך כדי שתוריד כף יד שתעצור כף ידי
ואז אזיז את כף ידך אל בין רגליי, לא תתנגד אני יודעת, ותסיט לי את התחתונים ותדחוף אצבע לכוס המיוחם והרטוב שלי ואני אנשך לעצמי את השפתיים
או שבעצם עדיף בלי תחתונים
משאלה להרוס את הטוב
קיבלת החלטה שלא כוללת אותי באף קונסטלציה
לפחות תהיה מספיק אמיץ ותסתכל לי בעיניים
פחדן