לפני שנתיים. 2 בספטמבר 2021 בשעה 19:21
בערך כמאתיים אנשים יושבים מולי כשאני מקריאה טקסטים משמימים בהקפדה יתרה על דיקציה והברות, מדי פעם מרימה אליהם עיניים ומחייכת קלות. נהנית להיות במרכז. ברגעי ההפוגה אני מחייכת כסתומה, לא כדי להרשים או על מנת להפגין חינניות כמחויב במעמד, אלא כי מטונפת.
-
בערך כחמישה עשר אנשים בחלל החשוך עם המוזיקה היפה והאווירה המתירנית, לעתים מתביישת ולעתים נבוכה בעיקר מתרגשת, מתנקה מחלודה ומתלכלכת מסימנים ומשעווה. יותר מדי רגשות פנימיים יצאו ממני והרגשתי חשופה. לא יפה, לא זונה, לא כלבה. מטונפת.
