מתארגנת לאט, ממש לאט
עומדת מול הארון ובוחרת באיטיות שלא אופיינית לי שמלה, חזייה ותחתונים, כאילו שכך הזמן יתארך או אולי מישהו מהם יתקשר לבטל
עושה פיפי ועולה למיטה עם סרטון פורנו קצר וקיטשי וגומרת 3 פעמים שלא היו שוות את המאמץ, אף אחד לא מתקשר ועוד מעט נתחיל, תוהה אם ריח הכוס שלי יהיה מוחשי להם בזמן שאתמודד עם אחד הפחדים הגדולים שלי, שהאמת שאני לא רואה סיבה למה לא להמשיך ולהימנע ממנו
מתלבשת בחושך
מתאפרת באור, מניחה פריימר ומייקאפ, מחייכת כשמורחת סומק והחיוך נמחק כשמסיימת, אולי בסוף הכל יימחק גם ככה
תוהה לְמָה, לַמָּה וכל מה שבא לי זה להכניס אלכוהול מרגיע לגוף, אבל לא בטוחה שזה נכון, עוד מעט אדע
על שולחן העץ הרחב והגבוה עם השמיכה הפרחונית אני שוכבת עירומה, רואה חלק מעצמי בהשתקפות דלת הזכוכית והראש שאני מחזיקה בקנאות למעלה מרגיש לי כמו מקצת השליטה האחרונה שנותרת לי על גופי אל מול כל מחט שנכנסת מתחת לעור ויוצאת מהצד השני
כל הגוף שלי רועד, קפוץ ומתוח אבל המחשבות נינוחות, מכילות ומצפות כך שהדיסוננס מוחלט בין המנטלי לפיזי והתהום נפערת ומתרחבת כשאני מנסה לנשום ולהירגע ותגובות הגוף לא ממש בהלימה
הכאב לא מאיים כמו הלחץ שמתפרץ ממני בזמזום מונוטוני, בלתי מוסבר
וארבעת הידיים שאוחזות בי ומרגיעות, הופכות לשתיים ואני בהתנייה בלתי נשלטת מבקשת רגע אחד נוסף לנשום לפני הדקירה הבאה.
