-

אני לגמרי לא מכאן
חטפתי, ואיך שזה כואב

לא היה לי קר כשהתפשטתי מכל בגדיי במרכז הסלון מול החלון הגדול ובכל זאת רעדו לי הברכיים כשהתכופפתי קדימה כדי להגיע עם הידיים לריצפה

הכל קל יותר במבט לאחור אבל אני באמת בטוחה שלא יכולתי לקבל עוד ממה שנתת לי וגרם לנשימה שלי להיעצר ולהתחיל בקושי מחדש, וגם מהעוד קצת שנתת אחרי, כשהבכיינות שלי לא הרשימה אותך יותר מדי

רציתי לזחול, רציתי להישאר בגובה הבלטה וללקק אותה, רציתי את האצבעות שלך מחטטות עוד ועוד ופותחות ומעמיקות בצורה כזו שארגיש אותן גם ביום שאחרי אבל בדקתי גבולות עד לרגע שאיפשרת לי ושלאחריו הבנתי שידי לא על העליונה וכדאי שקצת אשתוק ויותר אבצע

אני עדיין רוצה.

ואז הוא אמר לי -

אל תדאגי, זה לא שהיא באמת רוצה אותך שוב, זו פשוט התקופה המאתגרת הזו והבדידות שבה שגורמת לפשפש בעבר ולהעלות אהבות ישנות באוב.

כואב להגיע אליך

כואב ללכת ממך.

כל הכאב שבין בין לא משתווה.

פעם אמרת לי שאחרי זיון אתה מסתובב ונרדם ושלא אנסה אפילו לגעת בך שוב כי אין לך עניין להרגיש אותי

בפעם האחרונה שהיינו יחד גמרת, אחכ חיבקת אותי על המיטה והכנסת את הזין שלך לתוכי שוב

באמת חשבתי שאולי משהו ברגש שלך השתנה.

בסיומו של לילה לבן

רועדות לי הרגליים והעיניים נעצמות

אני אמורה להרגיש טוב, משום מה זה ההיפך הגמור

כולם רוצים ממך משהו, נכון?

ואת מה רוצה?

בכל פעם שאתה נוגע בי משהו נשבר או מתקלקל

אני מסתכלת עליך ולא מבינה מה קורה ולמה אתה מתרחק ומתקרב בו זמנית

ממצמצת חזק כמה פעמים רק כדי לבחון אם זה אמיתי

אם אני מכסה את עיניי בכפות ידיי אני לא נעלמת וגם אתה ממשיך לעמוד מולי, מה שנראה קל לא באמת כזה ואם המים מכסים את הפנים כנראה שאחנק בדיוק כמו כף יד על גרון

עד לא מזמן חשבתי שיש פתרונות לדברים מסוימים, סיבה ותוצאה ורשימת מכולת של מעשים שיפתרו את הבעיות

אבל זה לא ככה

הפתרון קיים והוא אחד וכבר לא קשור באושר או בהנאה, גם לא בעצב

אני פשוט מבצעת בלי לחשוב פעמיים וגם בלי להביט לאחור

הולכים מכות ביחד

צוחקים ביחד

בוכים ביחד

ישנים מזדיינים נופלים קמים ביחד

אבל

כשירדה קצת הסטלה, מצאתי את עצמי שוכבת ברגליים פתוחות בזמן שהוא מפמפם אותי במיסיונרית

כפות הידיים שלו לחצו חזק את זרועותיי באופן כזה שלא אפשר לדם לזרום וזה היה נעים למדי

השענתי את הראש לאחור, חשפתי צוואר לנשיכות שלא באו וחיכיתי שזה יסתיים