-

אני חייב להגיד לך משהו

חשבתי, אני כבר שלושה ימים רק חושב והבנתי שהחור השחור הזה שמאיים כל הזמן לשאוב אותי בחזרה פשוט לא שווה את זה

לא שווה אותך

שלא במכוון אתה עונה לי על המון צרכים ומוריד אותי נמוך למעין מקום מתמסר וטבעי שכזה, מלא שלווה ושקט.

כל כך מעניין אם אתה דפוק לפני ה-ptsd כמו שאתה דפוק אחריו, בכל אופן לא מפריע לי שתגיע אחת לכמה זמן תתפרק עליי ותמשיך לדרכך.

ששש, אתה לוחש לי בשקט מצמרר כששתי אצבעות שלך משחקות בקצה הכוס הרטוב שלי וגורמות לי לילל בייחום

ובעדינות מצמיתה אתה מנתק את היד שלי שאוחזת בזין שלך ושוב לוחש, ששש זונה שלי

קיבולת של פח אשפה שנבעט ומתגלגל עד שנעצר וחולפים מעליו בדילוגים

מעשנת סיגריה מי יודע כמה להיום, נותנת לראש ליפול אחורה ועוצמת עיניים רק לרגע

ויש לי בחילה מעצמי ומכל מי שהיה בתוכי ולידי ומעליי ומצדדי ומאחורי

מדדה את דרכי למיטה אחרי עוד לילה של שכרות וללא שינה, מתכסה ומקשיבה לצליל הטעינה של השעון, בוהה באור המסדרון ששכחתי לכבות ובאמת שאין לי כוח לקום

כל פיסה בעור הצרוב מעקצצת, הגוף לא נרגע, המוח הנוזל לא נח, לא בא לי להירדם וגם לא להשאר ערה

קשה כשאת יודעת מה צריכה, אבל לא יודעת מה רוצה

את אפילו לא זיון

סתם חור לתקוע בו את הזין.

אז זה על סף להתפוצץ לי בפנים

יצא מכלל פרופורציה ואיבדתי אחיזה בסיטואציה שחשבתי ששלטתי בה

שלושה אנשים שמכירים זה את זה עושים אחד ועוד אחד וכל הנקודות מתחברות לקו שמופנה לכיווני

לשקר זה דבר אחד, לפגוע זה כבר משהו אחר.

מתביישת בעצמי.

דווקא הקשיחות, הקול התקיף, ההשפלה הקצרה והכאב המתמשך הם אלו שגורמים לרצות

להישאר

מטרד.

הטרדה.

מוטרדת.

תמשיכי לדלג בינו לבינו לבינו

תגיעי רחוק

אבל לבד