-

יש הבדל בין גבולות לטירוף

והכל נעשה מטושטש בקצוות

העיניים שלי עצומות ואני שוכבת באותו מקום ולא ישנה

אני לא טובה גם לא מצחיקה ולא חברה

רק קופת שרצים.

אני יושבת על הכיסא מולך ומעשנת

יודעת שאתה בוחן אותי וכל אחד מאיתנו מחכה שהאחר יישבר, אבל אני יותר טובה בזה ממך ויש לי סבלנות והזין שלך לא ייכנס לפה שלי לפני שאבין שאני לא הראשונה שאתה דופק בזמן שאשתך ישנה במיטה, למרות שכל מה שמתחשק לי זה לזחול אליך מתחת לשולחן

אחכ מצאתי את עצמי בחדר שירותים מעופש בתוך אתר בנייה מטונף, מנסה לא לגעת בכלום בזמן שהמכנסיים שלי מופשלים, אתה דופק אותי לאט ואני שולחת ידיים אחורה להחזיק חזק בשתי קצוות החגורה שלך כדי לא ליפול

שלושים המכות האחרונות עם הקיין נחתו על הטוסיק והירכיים כשלא הייתי מוכנה

את אלו שבאו לפניהן הצטרכתי (רציתי) לבקש

אגרופים קפוצים, ראש בתוך הכרית וגוף נקי מאלכוהול כבול לכיסא בשלשלאות שמצמצמות את טווח התנועה לכמעט אפס

לא זוכרת באיזה שלב אחזתי את הרגל שלך כדי להתמודד, כי כל הצחוקים נעלמו והכאב נותר מעקצץ גם הרבה אחרי שהפסקתי לחטוף

אני

אהיה

ילדה

טובה

(או לפחות כך אני מקווה)

חוט ברזל דק מפלח לי את העור ומצמיד את אמותיי אחת לשנייה. שרשרת ברזל דקה מתוחה חזק על מותניי, יורדת צמודה לדגדגן ואל פי הטבעת ושובל ממנה נותר משתלשל על הריצפה בצליל נעים

הרגשתי קצת יפה, אבל כשהסתכלתי במראה שום דבר מזה לא התחבר. בלעתי רוק ונשמתי עמוק, אני חושבת שמי שמולי מרוצה מהגוף המעוות בצורה קיצונית וזה מספיק נכון לעכשיו

כשירדתי על שש ללקק את אחת מארבעת המרצפות (שדרשתי לדעת בדיוק בדיוק איזו), השרשרת התהדקה ונכנסה לי לתוך העור בנעימות מכאיבה

כל המכלול היה לי נעים ברמה הפיזית אבל מה שראיתי במראה לא, כך גם עוצמות הצביטה של הפיטמה

זה לא שלא רציתי להסתכל עליך

פשוט לא רציתי לדעת אם אתה מסתכל עליי

רציתי להתעוור

להיעלם בתוך הדפוקה שאני עמוק מבפנים

אבל קשה וגם לא רוצה ללכת מבלי שבכלל הגעתי

אני לגמרי לא מכאן
חטפתי, ואיך שזה כואב

לא היה לי קר כשהתפשטתי מכל בגדיי במרכז הסלון מול החלון הגדול ובכל זאת רעדו לי הברכיים כשהתכופפתי קדימה כדי להגיע עם הידיים לריצפה

הכל קל יותר במבט לאחור אבל אני באמת בטוחה שלא יכולתי לקבל עוד ממה שנתת לי וגרם לנשימה שלי להיעצר ולהתחיל בקושי מחדש, וגם מהעוד קצת שנתת אחרי, כשהבכיינות שלי לא הרשימה אותך יותר מדי

רציתי לזחול, רציתי להישאר בגובה הבלטה וללקק אותה, רציתי את האצבעות שלך מחטטות עוד ועוד ופותחות ומעמיקות בצורה כזו שארגיש אותן גם ביום שאחרי אבל בדקתי גבולות עד לרגע שאיפשרת לי ושלאחריו הבנתי שידי לא על העליונה וכדאי שקצת אשתוק ויותר אבצע

אני עדיין רוצה.

ואז הוא אמר לי -

אל תדאגי, זה לא שהיא באמת רוצה אותך שוב, זו פשוט התקופה המאתגרת הזו והבדידות שבה שגורמת לפשפש בעבר ולהעלות אהבות ישנות באוב.

כואב להגיע אליך

כואב ללכת ממך.

כל הכאב שבין בין לא משתווה.