-

אני אבעט בך חזק
ואת תתחילי לבכות
ואני אמשיך לבעוט בך

עד שלא יישארו בתוכך עוד דמעות

ואני אלטף את פנייך היפות
והגוף שלך ייפול רפוי על השטיח האדום, זה שאת כ"כ אוהבת
ואת תנסי לקום
תרימי את הראש ותחפשי את מבטי
ותושיטי לי יד, תוך אנחה חלושה
ואני אחייך
אסתובב
ואת כבר תפסיקי להרגיש
וכבר תפסיקי לנשום
ולא תטיפי לי יותר להרגיש את הרגש
למצות את הרגע
לתפוס אותו חזק
ובסוף לנער ולשחרר

.

 https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=100259&postid=723510

הייתי גיבורה.
שנה וחצי שלא הרגשתי את החבלים המחוספסים מתלפפים סביב גופי.
שנה וחצי שלא שמעתי את שריקת השוט המפלח את האוויר ונוחת באחת על ישבני/גבי/ידיי/איברי השונים.
שנה וחצי שלא מתחתי את הגבול במרידה זמנית, בשביל שיהיה כואב יותר, מאתגר יותר, מחבר יותר.
שנה וחצי שלא הושפלתי, זחלתי, נחנקתי, התמלאתי שעווה.
שנה וחצי שלא איבדתי שליטה על גופי המקועקע, שלא הרגשתי חוסר אונים לנוכח הכאב וחוסר היכולת (והרצון) שלי להתגונן.

הייתי גיבורה.
ביקשתי קר ומנוכר ממבט ראשון.
כי ככה קל יותר.
הסרתי מעליי כל מגננה גופנית ומחשבתית.
הייתי עירומה מולך. פיזית. וגם קצת נפשית - כי כזה אתה, מאפשר.
שתיתי כדי לשכוח וגם כדי להיזכר. שתיתי עוד כדי למהול את ההכרה בערפול.

הייתי גיבורה.
דמיינתי את עצמי חזקה. עומדת איתנה למול כל כאב שתעניק לגופי. למול כל השפלה שתעניק למוחי.
חשבתי שאבוא, גיבורה גדולה, אשתוק, אהיה קפואה, אולי קצת אחייך. לא, לא תוציא ממני הגה. לא, לא תראה כלום על פניי החתומות. כי ככה זה להיות גיבורה - מוכנה להתמודד מול גורלי הרגעי, מולך.

אבל כל הצלפה ממך ניערה אותי, טילטלה אותי. כל מכה חידדה לי את החושים, הכתה בעורי והכתימה אותו. הכתימה אותי.
וכל מילה שלך הידהדה לי בראש, הסתובבה בתוך גבולות המוח, חיפשה את הדרך החוצה ונלכדה בפנים.
וכל צעקה שלי הייתה כואבת יותר מהמכה עצמה.

וכל דמעה שרפה את פניי, השאירה שובל מלוח וזלגה לריצפה, מתחת לרגליי הרועדות.
רציתי להקיא את הרגשות, המחשבות, התחושות, הרצונות.
רציתי.

לא גיבורה ולא נעליים. בכיינית.

שנהגים עושים תחרות מי נוסע יותר לאט.

שונאת כבישי אורך, כגון 6 ו-60.

שונאת כבישי רוחב, כגון 5 ו-443.

שונאת שהשמש באה מהצד וגורמת לי לרצות להרדם.

וכושילירבארבאקערס תעוף מהנתיב השמאלי אם אין בכוונתך לנסוע מהר!!!

סה״כ בוקר טוב.

בא לי ללכת לים.

מי את?
בת אדם

מה את?
בת אדם

בחוץ חושך?
אור

מי אני?
בן אדם

מה אני?
בן אדם

נכון שאת יפה?
לא.

נכון שאת חזקה?
לא.

מצליף. כואב. מאוד.

זונה
כלבתך
חושך
שולט
אדוני
כן
כן

!

נסיעת לילה
בלי חגורה
הנשק בהכנס
עלטה
חלונות פתוחים
דלתות נעולות
אורות כבויים
רוח קרה
מוזיקה
כבישים מפותלים
עוקפת מימין או משמאל
פס לבן או שוליים
מוח מרוקן
לב מלא
אצלי זה תמיד מאפס למאה, בשניות
מאה עשרים
מאה ארבעים
מאה שישים
סוחטת את הדוושה
אורות גבוהים
מולי.

מחייכת.

‏‪I know that in your heart‬
‏‪There is an answer to a question‬
‏‪Which I'm not as yet aware that I have asked‬

אבוא:

ברגליים יחפות. שיפצעו משברי הזכוכיות על רצפתך.
בטוסיק עירום. שיכאב עם כל הצלפה.
בשדיים זקורים. שיתפסו בצבתות בחוזקה.
בשיער אסוף. שתשתמש בו למטרות משיכה.
בכוס רטוב. שתחדור בעונג.

בלב סגור. הוא לא בשבילך.

Morning is coming with its familiar ache
I remember the last time you stood in this place
You didn't have nothing to say, you couldn't even look at my face
I know nothing is changing, you still got nothing to say
But I'm still holding on to yesterday

בסוף החורף

השמש מחממת יותר מתמיד

מחממת את הלב

מוציאה את הנפש החוצה ממסתור

ותמיד, תמיד בסוף החורף

מגיע שיר שאני יודעת מהאזנה ראשונה שזה השיר שילווה אותי הקיץ...