|
|
|
שישה גברים ואני סביב שולחן אחד, עם רובם הייתי, בקונסטלציה זו או אחרת
שלושה זיינו אותי, אחד זיין אותי וחנק אותי לכדי עילפון ואחד רק הרביץ לי
אם כל אחד היה יודע שהייתי עם האחר הייתי יכולה לארגן לעצמי גנג בנג נפלא
בינתיים אסתפק ללכת הביתה עם הראשון שהבין שאני חרמנית ללא סייג
בסוף של יום זו הלשון שלך שאני רוצה והזין שלך שבא לי בתוכי והרוק שלך מרוח על הפנים שלי ועוד ממך
ואתה
לא
העולם קורס לתוך עצמו
גם שלי
סתם להניח את הראש על מישהו ולהיות מתואמים בנשימות
בלי לדבר
אם נעמיד דברים על דיוקם, באתי אליך כי ידעתי שאח שלך אצלך
לא ברור לי איך יצא שבסוף הזדיינתי איתך, ללא ידיעתו, בעמידה בחדר הצדדי כשאני לוחצת את כף היד שלך על השד שלי רק כדי שיכאב לי קצת
בורחת ממשהו אחד למשהו אחר, כדי למצוא את עצמי בורחת גם מזה
בחדר החשוך הבגדים יורדים לכמה רגעים
רק המגננות לא וגם הדמעות לא.
ישבתי על הזין שלך על מיטת בית החולים כשהיד שלך מכסה את פי כדי שלא אוציא קולות מיותרים ואעיר את כל המחלקה
זזתי מעט, אחורה, קדימה, בעצלות כזו של לפנות בוקר אחרי חודש ומשהו של מעט מאוד שעות שינה
אמרת שהתגעגעת לראות אותי ככה, להרגיש אותי, אבל אתה עצוב וכואב לך, לכן לא האמנתי, רק חייכתי
ויודעת שעשיתי טעות, שאחזור עליה שוב, וכנראה לאחר מכן שוב. ושוב.
עד לא מזמן התגאיתי בהתבודדות
בבדידות
צריכה לבכות.
נקרעת בין הרצון להיות שם איתך ובשבילך
לבין הרצון שלא להיפגע, שלא להיות שקופה, שלא להיות חפץ במארג הייחודי הזה
