צמדי המילים היחידים ששמעתי בכמה שעות האחרונות היו - תהיי בשקט ו-תתחנני קטנה.
הצד הפנימי של השפתיים נפצעות מזמן ממושך של מציצה וזיון גרון עמוק שמוציא ממני רפש שנוזל על גופי ונדבק לשאר ההפרשות המטנפות שכבר הוצאת עליי, הפנים שלי נמתחות לאחור ולמטה ולמעלה עם הכיוון בו כפות ידייך מושכות את השיער ואני מוצאת את עצמי מנסה להשתחרר מהאחיזה הגסה הזו שלך בי בזמן שאתה סותר לי ומעיף את ידי לאחור והקרקפת בוערת ושיערות נושרות ונצמדות לנוזלים שעליי, הטוסיק מסומן והזרועות חבולות מאגרופים והירכיים מנשיכות וכל הזמן הזה כרכתי את ידי סביב הרגל שלך ונאחזתי חזק כאילו שחיי תלויים בך.
מדי כמה רגעים עצרת והרמת אותי מהצוואר וליטפת את פניי, נישקת אותי באינטימיות חמימה, נדהמתי שהדמות מלאת הגועל שאני מולך לא דוחה אותך וניצלתי את ההפסקות כדי לבקש בשקט בשקט שתדפוק אותי חזק ואתה רק חייכת ונצמדת עם גופך עליי. וחוזר חלילה.
