-

שכבנו עירומים על המיטה, לפנות בוקר. הוא שכב על הגב ואני על הבטן, הנחתי ראש על הזרוע שלו ודיברנו. את באמת מאמינה בדברים שאת אומרת, שאל, ואני בפתיחות שלא אופיינית לי עניתי שלא, אני לא מאמינה בהצהרות שלי, הן משמשות לי מנגנוני הגנה אחרי שראיתי מה שראיתי ושמעתי מה ששמעתי. ואני יודעת, יודעת היטב שזה יתפוצץ לי במוח. זה רק עניין של זמן, אולי כבר היום, יומיים, חודשיים, שנתיים. ואף על פי כן.