לפני שנתיים. יום רביעי, 27 בנובמבר 2024 בשעה 19:19
התעוררתי בבוקר עם רצון גדול לשמוע את הקול שלך. אז ביקשתי הכי יפה שיכולתי. הקונסטלציה לא הייתה כזו שבה אתה נצמד לי לפנים ולוחש לי מילים יפות-רכות-סוטות-נוקשות שמזיזות לי את עור התוף בתוך האוזן, בזמן שהירך שלך צמודה לי לכוס וכפות הידיים שלך שוברות לי את הגרון, אבל זה היה מספיק טוב בשביל להתניע את היום, עד שתגיע מתישהו בערב.
הרצון הבלתי צפוי הזה הכניס אותי ללופ לא מאוד נורמלי של תחושות שנעות על סקאלה שבקצה האחד הרצון להתמסר ובקצה השני הרצון לברוח. אז אני אוספת את המילים שאתה מפזר לי במהלך היום ועורמת אותן בעדינות מופתית לאורך הקצוות הרחוקים זה מזה, בציפייה לגלות איזה צד יכרע תחת העומס.