לפני 5 שנים. 16 באוקטובר 2018 בשעה 7:22
ממש לא עניין אותי מה השארתי מאחור
רצתי יחפה למטה במדרגות, כדי לברוח ממך ומביתך
נשמתי 2-2 כדי להשאיר את הריאות בקצב של הרגליים
האור במדרגות כבה ואני המשכתי בעלטה, מפספסת בכל פעם את המפסק האדום
ואתה, רצת אחרי במהירות כזו שלבסוף לא יכולתי להתחרות בה
תפסת את השיער שלי ונמשכתי עם הראש לאחור
בעטתי עם העקב אחורה אבל נפגעתי מהמעקה
המשכתי לרדת מדרגה ועוד אחת ואתה אחריי, עם השיער שלי ביד שלך
נשבעת שיכולתי לחוש אותך מחייך מעונג, תוהה מתי אכנע
נו, כלבונת, לא נמאס לך לשחק משחקים
הלוואי והיית מבין שאני לא משחקת, שאני באמת רוצה ללכת ממך, ללכת מכל זה
רחוק
את הדרך חזרה למעלה כבר עשיתי על ארבע
נשבעת שיכולתי לחוש אותך מחייך מעונג,
תמיד אתה אומר לי - את לא תברחי ממני.
