לפני 5 שנים. 28 באוקטובר 2018 בשעה 17:56
כשאמרת לי ״עד אובדן חושים״, לא חשבתי שהתכוונת הלכה למעשה.
אוזניים אטומות, עיניים מכוסות, שפתיים דבוקות. מזל שצריכה לנשום כדי להתקיים, אחרת גם באף היית תוקע משהו. החדר מקורר, 15 מעלות. ולהוציא אותי מהמקלחת בלי להתייבש זה אחלה פתרון, לבעיה שאולי לא ידעתי שקיימת. כפותה בשלשלאות, פנים אל מול הקיר הקפוא, לא להישען. טיפות מים נוטפות מהשיער אל הריצפה, מתחת לכפות רגליי. ומהאף זולגת נזלת שמרטיבה את האיזו שמדביק את השפתיים. אני חושבת שאחוזת אימה זה התיאור היאה לסיטואציה. לא יכולה לשמוע אותך או לראות אותך, לא יכולה לילל ובאופן כללי אני במצב של קיפאון מתקדם.
עכשיו ככה, תעמדי. עד שיתחשק לי אחרת.
