שבעה ק״מ של ריצה מתחילים בחלקה התחתון של מיטת הקומותיים בחדר
מתלבשת בדמעות ומנסה להחניק קולות משתנקים כדי לא להעיר את השאר
מנסה לנשום עמוק ולהרגע קצת, לשחרר מתחושת האימה שמסתובבת בגוף
בעיניים אדומות ונפוחות יוצאת מהחדר, מכסה את הפנים מתחת לכובע הורוד
״בוקר טוב״ מכל עבר ואני מהנהנת בראשי ומבליחה חיוך קטן
נכנסים לרכבים לנסיעה לחוף, מתחפרת במושב האחורי מוקפת בגברים ומנסה שאף אחד מהם לא ייגע בי
מול הים הכי קשה לשלוט בעצמי, המקום להתפרק בו הופך בעת הזו למקום עצור ומכוון מטרה ברורה - ריצה אל המגדלור שעל המזח וחזרה
צעדי הריצה שלי קלילים אבל הראש המזויין כבד והמחשבות קודחות
התמונות מליל אמש נתקעו בראשי ומסרבות לעזוב - אני מוצלבת בעמידה, הציצים שלי נפוחים אדומים כחולים מהידוק החבל סביבם והמצבטים מכאיבים יותר מתמיד, תחושת הקיר הקר הצמוד לגב שלי, המג׳יק וונד שהוצמד חזק לדגדגן ולי אסור לגמור ויותר מכל ההרגשה של עילפון שקרב והולך כי תמיד קשה לי לעמוד עם הידיים למעלה, החולשה מאיימת להפיל את הגוף שתלוי על הווים וטיפות המים שמוזרמות מפיו לפי לא מקלות ואני מנותקת מהצלב ומורדת אל הריצפה הקרה. טוסיק למעלה, ידיים קדימה, סופגת מטח בלתי נגמר של הצלפות ממיני אביזרים ומכף יד חשופה, כפות רגליי סופגות את הצלפות הקרופ הבלתי נסבלות ואני מיללת ולא מבקשת להפסיק. לוקחת כל מה שמקבלת ככלבה מבויתת. ההשפרצות שיוצאות ממני מתערבבות בשלולית הקיא שגופי מתפלש בה, אחרי שהזין נכנס עמוק לגרון והוציא ממני מיצים חומציים בהירים, תוך שהחזה שלי דואב מהקאות.
כואב לי בצד ימין בבטן והנשימה יצאה מכלל שליטה, בכמה הקילומטרים האחרונים לריצה הדופק מפמפם לי במוח ומזכיר לי את הזין שפימפם בי בשלושת החורים שעות ארוכות בלילה הקודם וכמו זונה ממושמעת הכלתי הכל
בכוחות אחרונים ובגרון חנוק, אף דולף ועיניים שורפות אני מסיימת באמוק לפני כולם את הריצה אל תוך המים הנעימים שמרטיבים את נעליי, בגדיי ושיערי הקרוש משתן ושפיך.
