לפני 4 שנים. 17 בנובמבר 2019 בשעה 17:11
ומה אם לא ארצה
ואת כל הדרך אליך אנהג כשבתוכי סערת רגשות מעורבים ואני אעבור מצומת לצומת, מבטיחה לעצמי שאפרסס בהבא
אטפס עשר קומות מדרגה מדרגה ובראשי מבטיחה שבזו הבאה אשוב על עקבותיי
אכנס לדירתך מתנשפת ובצעד מהוסס ואחייך קלות כדי להסתיר כל שביב של פחד שלופת את קיבתי חזק מבפנים מסובב ומכאיב
אכנע בעת שתקשור את ידיי ורגליי אלו באלה ואני אזוז ואנסה לחסום את שליטתך בגופי המטונף ואייחל לטיפת חמלה
אכיל ואתמסר ואקבל ואולי בתוך הראש ייעלמו המחשבות העגומות המנבאות שחורות
ואתגדל ואתקדש.