בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

-

לפני 4 שנים. 4 בפברואר 2020 בשעה 18:57

גוף צחור שהפך למטונף אחרי ימים ארוכים של הזנחה

עיניים בוהקות מהולות בדמעות של כאב מכל מי שנמנע ממך, שנרתע ממך וחלף על פנייך, כשכל שביקשת היה מגע וחום

רעד בלתי נשלט שמפסיק רק כאשר יד גדולה מלטפת

אל תדאגי

יש מי שדואג לך, מתוקה

מי שחושב עליך ולא נרדם כשאת שם

כשאת לבד, נעולה בתוך כלוב אדום.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י