ילדונת שלך

עוברת ימים לא קלים שלא נותנים לי מנוח, הראש כל הזמן עובד , לא עוצרת לשניה... 

הימים עוברים, שנינו בקצב מטורף של החיים. מנסה לאסוף את עצמי ואת מה שקורה סביבי 

זוכר שהבטחנו להיות עיר מקלט אחד של השני ?.... זה הזמן שננסה לעצור ולקיים הבטחות !!! 

רוצה לטעום אותך, להרגיש אותך , להריח אותך, לחייך מכל שטות שלנו יחד, להרגיש איתך ילדונת קטנה , ילדונת שמתרגשת מהאדון שלה, ילדונת שמרגישה בחיקו הכי מוגנת בעולם. 

רוצה לחזור להיות הילדונת שלך !!!!

מתגעגת לאיש שהכרתי , שגרם לי להרגיש קרוב אליו , לחשוב עלייך , שכל הודעה שלו הוציאה אותי מריכוז , גרמה לי לחייך לעצמי,

רוצה להסיט את מחשבותי מכל הטירוף שאני נמצאת בו ולחשוב רק על הזונה שקיימת בי והיא רק שלך !!!

במילה הכי פשוטה וכנה , מתגעגת ....

הילדונת שלך 

דווקא היום, יום שהיה עבורי כל כך מיוחד ביחסים עם האדון שלי

יום שהתחיל בהמון התרגשות, חיוך, לחץ, פרפרים... נגמר בתחושה של תסכול והמון מחשבות...

היה לי קשה להסביר לו מה בדיוק עובר עלי והוא כנראה לא הבין אותי...

אולי זה מהעובדה שאני רוצה אותו יותר...?

שאני רוצה להרגיש אותו.... שאני מתגעגת אליו...שאני רוצה להיות הכלבה שלו...הילדונות שלו...כי אני מתגעגת לטעם של השפתיים שלו...

למגע הידיים העדינות שלו... המבט ... הריח שלו 

אולי כי כל מה שבא עכשיו זה שיתפוס אותי חזק ולא ישחרר  ... אני צריכה את האדון שלי....

אייך אני אוהבת לשמוע ולדעת שאתה גאה בי !!!!

אני כל כך מאמינה בקשר שלנו , באמת שלך, בכנות שלך .. בך , בי

זה מחזיר אותי  לשניה לאותה שיחה ראשונית בצאט, שלרגע חשבתי " הנה עוד שיחה משעממת"... בוודאי  לא חשבתי שתביא אותי למצב הזה...

שאני כותבת פה.. שיש לי אדון שאני גאה להיות הילדה שלו ... שאני בוטחת בו.. ורוצה לצעוד איתו צעד צעד בעולם המסקרן.. השונה והמאתגר הזה...

כנראה שלא סתם זה קרה... .

היום האדון שלי שאל אותי מה אני מעדיפה להיות זונה או כלבה בהתחלה לא הבנתי את ההבדל.. היה נראה לי שזה אותו דבר ... 

אבל הוא הסביר לי את ההבדלים... אז אני מעדיפה להיות הכלבה שלך.. וגם הזונה שלך... ( אני מניחה שאם אתה קורא את זה אתה בוודאי מחייך...

הנה אמרתי את זה...)

גם שעוברים עלייך ימים לא קלים, הרגעים הקטנים שאתה מפנה עבורי אני כל כך נהנת מהם.. ברור שהייתי רוצה יותר... 

אבל אני יודעת שזה עוד יגיע... זוכר את העיר מקלט שלנו... אז אלו בדיוק הרגעים להגיע אל העיר, להתנתק .. רק לרגע, רק לשניה, לחבק אותך, לטעום אותך... להיות הילדונת שלך ... ושכולם יקנאו !!!!

מכירים את ההרגשה הזאת שאתם מאוהבים ...

שהלב דופק... מהתרגשות 

שכל הודעה או שיחת טלפון גורמת לך לחייך לעצמך... 

שכל דבר מסביב גורם לך לחשוב עליו....

שהחיוך הדבילי.. לא יורד מהפרצוף...

לקום בבוקר ולחשוב עליו... ללכת לישון ולחשוב עליו... 

לחשוב על מה היינו יכולים לעשות יחד.... 

המבט הנערץ הזה בעיינים... 

אז לא.. אני לא מאוהבת באדון שלי... 

אבל אני  מתגעגעת אליו.... 

וכל כך בא לי להרגיש את ההרגשה הזאת ....

חושבת עלייך ... יפה שלי 

יש לי אדון קשוב ומבין ואני גאה להיות הילדה שלו... ( למרות שמבחינה כרונולגית אני המבוגרת יותר)אבל... עדין ילדה שלו ...:-)

אני מתחילה להרגיש את השינוי... אנחנו מדברים, מסתמסים... ובכל פעם משהו בי מתחיל לחלחל.. 

אני מתחילה להבין את מה זה אומר להיות הכלבה שלו...אני רוצה להיות שלו ורק שלו... אני כבר מחכה לסשן הראשון שלנו שבו אני אקבל באופן רשמי את הטיייטל שלי . אני פוחדת, מתרגשת, חוששת .. אבל סומכת עליו.

אני יודעת שלא קל איתי, אבל הוא לא מרחם עלי אנחנו עוברים יחד את הקושי ובטוחה בדרך שהוא סולל עבורנו או בעיקר עבורי ...

אתה מצליח להוציא ממני מישהי אחרת ואני כל כך רוצה את זה .... 

אני גאה ושמחה להיות שלך... 

האדון שלי ביקש שאתחיל לכתוב ... מה עובר עליי... על החששות שלי...התחושות שלי והעובדה שאני הולכת להיות הזונה שלו... הכלבה שלו....

למען האמת לא ממש רציתי... אבל ככלבה אני עושה את מה שהוא מבקש.

יש לי אדון שאני גאה להיות הילדונת שלו.... איש שיחה, מעניין, מרתק, סקסי וכפי שהוא מגדיר את זה  הצליח לחדור אליי לראש.... 

(שזה החלק הכי חשוב מבחינתי )

אני אומנם עדין בשלבי גדילה, לומדת , מתפתחת, מובכת, שמחה, עצובה, מתרגשת .... 

אבל למזלי ... הוא מבין , קשוב, תומך ויודעת ששומר עליי....

יפה שלי... אני גאה להיות הילדונת שלך, אני שמחה שאתה זה שצועד איתי, אני בטוחה בקשר שלנו ויודעת שלא יכולתי לבקש לי אדון טוב ממך

שישמור עלי, שיגרום לי לעשות את מה שלא העזתי.... 

גם ברגעים אלו שאני כותבת ... אני לא מאמינה שזה קורה..

אז אשתף אתכם קצת... אני בחורה חזקה, עצמאית, לא פרייאירית .. אף פעם לא הרגשתי שאני זקוקה לגבר בשביל להמשיך בחיי, אבל בתקופה האחרונה בא לי לשחרר קצת.. להמריא.. להרגיש כנועה.. נשלטת.. ואז מצאתי את עצמי פה.. סקרנית.. קצת תמימה ... כמו בכלוב עם זאבים ...המקום הכי לא טבעי שלי.. 

וכמו שום דבר שאתה לא מתכנן זה קרה...

הכרנו לפני מס' שבועות.. חשבתי שזה יהיה כמו כולם.. עוד שיחה בצאט.. לא מעניינת... שוב מה את אוהבת.. מה מחפשת.. עוד ראיון עבודה.

אבל, לא..לשמחתי זה היה אחר, שונה, חביב...היה חיבור קליק מהיר ... קצת נבהלתי.. נעלמתי לשבוע ושוב חזרתי... משהו בו סיקרן אותי ... 

הוא ביקש שאפתח בלוג... שאכתוב.. חשבתי שהוא צוחק..אבל אז החלטתי ללכת על זה.. 

זאת פעם ראשונה שלי.. הוא החליט שאני אהייה הילדונת שלו.. ובהמשך הזונה ... והכלבה ...אני רוצה .. חוששת.. אבל מאמינה בו.. בוטחת בו ... מקווה שלא אתאכזב.. שלא יאכזב... שאני לא יתאכזב.. אבל אני מאמינה בו.. בי ... 

אז לביינתים אני משתפת אתכם בתחושה.. בהרגשה.. אני בטוחה שיהיו לי הפתעות רבות .. אז מידי פעם אשמח לשתף אתכם... כמובן אם הוא יסכים... ( אני בטוחה שכן :-)).. 

אז יפה שלי...

אני יודעת שהרכבת שלו קצת נסעה לאט בימים האחרונים.. אבל מקווה שתדע לדחוף אותה למעלה ..במהירות..ושנמריא יחד למקומות שאחרים לא יגיעו אליהם .. מבטיחה להרגיע .. 

מבטיחה לעדכן אתכם בהמשך ...

הילדונת שלך