סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ילדונת שלך

לפני 10 שנים. 27 במרץ 2014 בשעה 20:39

דווקא היום, יום שהיה עבורי כל כך מיוחד ביחסים עם האדון שלי

יום שהתחיל בהמון התרגשות, חיוך, לחץ, פרפרים... נגמר בתחושה של תסכול והמון מחשבות...

היה לי קשה להסביר לו מה בדיוק עובר עלי והוא כנראה לא הבין אותי...

אולי זה מהעובדה שאני רוצה אותו יותר...?

שאני רוצה להרגיש אותו.... שאני מתגעגת אליו...שאני רוצה להיות הכלבה שלו...הילדונות שלו...כי אני מתגעגת לטעם של השפתיים שלו...

למגע הידיים העדינות שלו... המבט ... הריח שלו 

אולי כי כל מה שבא עכשיו זה שיתפוס אותי חזק ולא ישחרר  ... אני צריכה את האדון שלי....

 

כמהה לאהבתך - מאוד מזדהה איתך
כשמתגעגעים ולא יודעים להביע געגוע באופן פשוט, או יודעים שאם נביע זה לא יעזור מיד
זה מוציא מאיתנו כעסים ותסכולים לכאורה על סיבה מסויימת
כשבשורה התחתונה הגעגוע לוקח אותנו למקומות האלה.
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י