אתונות חיפשתי ומלוכה מצאתי !

ביעבוע,

סוג של תסיסה,

פנימית,

כל כך פנימית שכל המיצים שלי (שלנו הנשים) מתערבבים בדמי,

עולים לי לראש,

יורדים לרגליים,

עולים/יורדים,

מטריפים לי את הדעת.

והדעת?

משובשת, כל כך משובשת !!!

זה לא שיש לי שליטה על זה,

זה מגיע פעם בחודש,

הביעבוע. 

כמה ימים שאני בשביתה,

סגורה ומוכתמת,

יורה לכל הכיוונים,

חצים,

סתמיים,

חלקם מורעלים,

פוגעים לא פוגעים,

והכל בגלל הבעבוע,

תסיסה.

החרמנות בשיאה,

ה-תסכול !!!

שופכת דם,

עולה על המוקד,

שוב, זה לא שאני בשליטה.

מוטרפת/מטורפת,

מתחככת על פינת הכיסא,

מדמיינת אותך בועל אותי בכל מיני תנוחות....

שבי בשקט זונה,

עוד כמה ימים, מה קרה ???

וכשחולצים את הפקק,

השמפניה עולה וגועשת,

פורצת מתוך הבקבוק הכל כך יקר,

מרטיבה את כל הסובבים שמחכים ללגימה אחת קטנה מהבאבלינגס שנראים כמו פנינים.

אז תגידו לי אתן : "בלאן דה בלאן" או "בלאן דה נואר" ?