לפני 11 שנים. 12 במאי 2013 בשעה 16:47
אני אוהבת מקומות לא שגרתיים,
לפעמים זה כל כך מרגש, שאחרים ..כמעט רואים..
משרדים למשל, זה אחד החביבים
בעמידה, רכונה על השולחן,
או על כיסא המנהלים
מכתבה מאוד מפוארת
אך אני, אינני זוכרת
על ארבע מתחתיה, ראשי נלחץ בין רגליו
סנטרי מונח על ריפוד העור המשובח
שיחת טלפון בענייני עבודה
ואני מתחתיה, מתחת למכתבה
מרחרחת את אזור חלציו
מזקירה את קיומי, שם מתחתיו
משיכה קלה בקולר: !! down girl !! מסנן לכיווני
איפה אני?
ממתינה לגורלי
שיפתח הרוכסן עלי
ואקח אותו אל פי
במים החמימים
שאגרתי לכבודו
הוד מעלתו ...