השחר עולה ואיתו היקיצה ההזויה שלי, חם לי, מתחככת בשמיכה, כרית בין הרגליים, אסור לך, הוא ביקש, יום לפני שנפגשים את לא גומרת...
מבינה את הבקשה זה ברור, אבל כשאת יודעת מה מצפה לך בעוד יממה, כל הגוף זועק לגמירה,
העור הופך ברווז, נשכבת על הבטן, סוגרת רגליים, חושבת שארדם שוב אך ללא הועיל, הרי כשאני על הבטן זאת התנוחה הכי אהובה, על שנינו,
הוזה את שמחכה לי בעוד יממה,
איך בין רגע מוצא איברו את הדרך אל המעמקים, מקבע אותי, פותח אותי, מכניס אותי לטרנס,
פי הטבעת שלי נלחץ אליו, סוגר עליו, שומעת אותו גונח.... את מדהימה, מה יש לך שם, איזו שליטה,
הוא מרגיש שאני חונקת אותו חחח אני? חונקת? לא מבינה בחניקות בכלל..
ואז...כשהוא מרגיש שאני על הקצה, משתחררות לישבני האדום אותן לטיפות/סטירות, שאני כל כך אוהבת, מביאות אותי לשיא האורגזמה, משפריצה לעברו בלי הכרה.
הוא נסוג טיפה לאחור, מביט על השלולית ברצפה, מרוצה, מסופק, מסובב אותי אליו וממלא את פי בזרע, ששמר במיוחד בשבילי....
עוד קצת...עוד יממה אחת בלבד....
