אתונות חיפשתי ומלוכה מצאתי !

בוקר..... 

העיניים עדיין עצומות, מדדה למעלית, לוחצת את הקומה הרצויה, זה הזמן למבט אחרון במראות המקיפות אותך מכל עבר

לתקן את הביגוד, לסדר את האיפור, 

היום היא מתחילה, העובדת החדשה

למה את צריכה אותה בכלל? למה הוא צריך אותה בכלל?

נכנסים לי לטריטוריה ואת זה, אף אחת לא אוהבת !

יוצאת מהמעלית, מתקרבת לדלת המשרד החצי שקופה,

דמויות נעות מעבר, ציחקוקים קלים

היא כבר כאן, גם הוא, לפנייך.

נזכרת בהתחלה שלך?

פותחת את הדלת לגלות נערה מתבגרת, אולי סטודנטית, לבושה בקפידה, אסטטית (לא רע, לא רע)

מחייכת בשיניים צחורות חיוך מלא (שיגמר כבר היום הזה)

אני: בוקר טוב

בוקר אור (שניהם יחד) מחוייכים

הוא: זאת (וואט אבר) תכירי, אני צריך שתעשי לה חפיפה, תסבירי לה פה ושם וזה וזה

אני: אין שום בעיה, בוס (אוהב שקוראת לו בוס)

לא מצליחה להבין את ההתרגשות הזאת שלו, כמעט והפיל עציץ וכוס מהשולחן.

הוא: יוצא לבית משפט חוזר עוד שעתיים, תסתדרו?

אני: (מקסימום נשלוף ציפורניים, אין כמו קאט פייט טוב "על הבוקר") ברור בוס

והיא בשתיקתה...... משהו מוזר לי כאן

יושבת עם עלמת החן על זה וזה וגם על ההוא וההיא, כמו שכל מזקירה טובה היתה עושה, בכלל לא מבינה מה בישלו לי....

כעבור שעתיים, טלפון לנייד שלי.

הוא: קחי את הצעצוע החדש שלך ותרדו למטה, יש לי הפתעה בשבילך.

בן זונה, רק הוא יודע איך להקפיץ לי את הלב, להרטיב לי את התחתונים, להדליק לי את הקופים.

פתאום כל הגוף נמלא אוויר, כאילו דחסו לי גז הליום לגוף, כולי מתרוממת, עוטה חיוך מלא וממזרי על פני, מביטה הישר לגב' וואט אבר בעיניים ואומרת לה:

כנראה שהחפיפה הסתיימה, נרד לאכול צהריים ?

עדיין לא פתרתי ביני לבין עצמי אם היא בעניין, מבינה בכלל מה קורה כאן או שלמעשה אני זאת הכבשה, התמימה, הנאיבית ???

הגב' מתרוממת מכיסאה, מושכת את תיקה ואומרת לי: כן יש רעב, אני מניחה, אחרייך.

בלחיצת כפתור שרות ההודעות פנוי לעשות את עבודתי נאמנה, נעילה על הדלת והופ לחניון אליו, אל תוך מושבי העור המפנקים, שוקעת במושב הקדמי לידו, עם משקפי שמש ענקיים שמסתירים את הבזיק הממזרי בזוית עיני.

נוגע בברכי קלות, מדבר על הא והיא וההוא, מי אמר למי ומסמן לי על שקית סופר פארם שמחכה לי שם.

נכנסים בשדרה של הגלים למלונית האהובה עליינו.

מקבלים חדר ענק עם ג'קוזי ל- 10 אנשים, לא ברור אם ישנם עוד מצטרפים....

קצת מוזיקה - ארוחת צהריים כנראה לא תהיה פה.

ואז הוא פונה אלי בנונשלנטיות: תעשי לה חפיפה, אני סומך עלייך.

בשקית הסופר פארמית, סבון מקציף כזה של אמבטיות קצף מפנקות ועוד שפורפרת קטנה ונחבאת אל הכלים של חומר סיכה (בנזונה)

שתינו באמצע הג'קוזי, אני בהחלט חופפת אותה ולה והוא על קצה המיטה מסתכל, בוחן, מתמלא בזיקפה.

מסמן לי להביא אותה אליו, שטופה, חפופה, רטובה

מתיישבת באמצע הג'קוזי ל- 10 אנשים, עכשיו תורך ליצפות.....

ל צ פ ו ת !

ANTICIPATION !