אז בימים האחרונים יש לי רעב ממש חי לאקטים עם גוון בדסמי קשוח עם יותר פרטנרים מבד"כ. פנטזיה שאני מתמזמזת איתה כבר שנים, מאז שגיליתי את עולם המסיבות, הבדסמ והשליטה הגברית שאני כ"כ נמשכת אליה ( גברים זה טעים!)
רעב כזה שמקשה עלי.
מקשה עלי להתרכז, להתפקס, להתאפס על עצמי.
הדברים שעוברים לי בראש מרתקים אותי פיזית למקום. למחשבות שרצות במהירות כפולה. אולי אפילו משולשת.
אז כתבתי פוסט מפורט עם חלק מהמחשבות האלה. מחקתי אותו, כי אחרי הפרסום הוא הרגיש לי יותר מדי.
אני מזכירה לעצמי שזה בסדר לחשוב. זה בסדר לדמיין, וגם אם לרגע נדמה לי שאלה דברים קשים, ואולי אני לא באמת רוצה את כול מה שעובר לי בראש, זה נהדר להיות נשלטת בדסמית סוטה כמו שאני. אין במה להתבייש. ( למרות שאני קצת כן).
אה. ויש לי הכול. עם פרטנר אחד ויחיד, מושלם. השולט ובן הזוג הטוב ביותר שיכולתי לבקש. זכיתי באמת. הוא נותן לי את הבדסמ המשגע ביותר, ואת כול האהבה שחיפשתי ביחד עם זה.
אני רעבה לפרוטוקול גבוה, אבל אולי לא באמת רוצה אותו בצורה הקשה והאכזרית שגורמת לי לטפטף מלמטה.
אולי יום אחד. אולי.