הייתי

אני לא מתאפקת.

בדרך לעבודה עוצרת ליד הים.

חייבת לכתוב את מה שרץ לי בגוף.

אהיה בוטה. 

קמתי הבוקר יפה. העיניים הירוקות תואמות את החולצה שבחרתי. אבל זה לא זה. 

זו העובדה שגמרתי אתמול בזיון. אני. מזדיינת וגומרת. על הגב. ברגליים מפושקות. זה 

אני יודעת שהוא לא מחבב את הפמומביות וההתערטלות שבכתיבה שלי כאן. אבל לא יכולה לחשוב שאולי אשכח יום אחד וזה לא יהיה כתוב.  זו מחמאה. מעל דפי האינטרנט. מחמאה לזין שלך. ולגוף וגם לראש ולםה שמחוברים אליו. 

היה לי טוב וזה לא טריוויאלי.