הייתי

שבע וקצת ואני כבר אחרי הליכה מאומצת. 

מישהו לפני הלך בקצב רצחני ואני נדבקתי אליו. 

והצלחתי. 

בסוף ההליכה (שלי, לא שלו), הוא הסתובב ואמר 'הלכנו באותו קצב היום' ואני אדומה ומתנשפת מההליכה הסמקתי. 

לא רגילה לפלרטט. כן במילים כתובות באתרי זימה, אבל לא בטיילת וגם לא בסופר. 

אילו הייתי מורגלת ודאי הייתי מפתחת שיחה. אבל חתכתי. לאוטו. והתיישבתי מול הים לכתוב את אחורי האיש שאחריו הלכתי הבוקר. 

בוקר טוב אחרי לילה ארוך.