לפני 11 שנים. 18 בספטמבר 2013 בשעה 5:37
מרוב עודף שעות מיטה, אינסוף להספק שלי בשאר הזמן.
תייקתי חשבונות. סידרתי מגירות במטבח. ניקיתי אבק בכל הבית. קראתי המון. אפילו בהיתי בקטלוג החדש של איקאה.
התכתבתי במשך שעות. נהנית מכל מילה. נוכחתי לדעת שהזכרון שלי חד, כשצץ מישהו מהחיים הקודמים שלי. ואז התעייפתי.
ואז ניסיתי ללכת לישון קצת אחרי חצות. ונרדמתי מיד לשמחתי. וישנתי היטב.
אבל עד חמש. חמש לפנות בוקר. חושך וציפורים מצייצות.
אז קראתי (מאיר שלו החדש, מומלץ), וכתבתי קצת, ובסוף יצאתי מהמיטה ולאט לאט שטפתי את הבית. צחצחתי מראות. מרקתי כיורים.
כשהגעתי להחלפת סדינים, נתקלתי במשהו שבאמת נעלם לי לפני זמן מה, וצחקתי. הבנתי מה הציק לו כששכב בצד הוא של המיטה. לפני זמן מה.
