לפני 11 שנים. 9 באוקטובר 2013 בשעה 16:16
ביקור חברי. כזה שאני מכינה בו פסטה, בזמן שהוא מתקלח כי בא ישר מהעבודה.
ואחרי שאוכלים, נשכבים על השטיח שבסלון ומחליפים חוויות.
גם על הילדים, אבל גם על זיונים.
יש לו מה לספר ולי הפעם רק להקשיב.
מסתבר שאנשים נוסעים מרחקים לעיתים רק כדי לספר.
זה נעים לי.
כשהוא הולך, אני יודעת שחסר לי דבר אחר להיום.
