הייתי

כמעט עברה שנה. מה שאני קולטת כשאני עוצרת לאכול בייגלה מלוח מול הים, בדרך לעבודה,

הוא השינוי שעברתי. עוד מעט תהיה לי יום הולדת. ולשם שינוי, כשישאלו אותי מה אני רוצה, אני ממש יודעת מה אני רוצה. 

זה טריוויאלי אצל מרבית האנשים, אבל אצלי זה צעד עצום. עצום. 

אני לא חושבת שעשיתי בשנה הזו דבר אחד שלא רציתי לעשות. 

את מה שאני רוצה (כמו: מילים ועוד הרבה מילים, גם כאן וגם כאלו שייכתבו לי על הגוף, שירים, איתה ועם התלתלים שלה, חברים בדרגות שונות - אבל כבר לא משונות) אני משיגה לעצמי. 

אושר אקספרס בלילה. בבוקר בייגל מלוח. ים כחול. לא קורה כלום כשמאחרים ברבע שעה לעבודה.