לפני 10 שנים. 5 ביוני 2014 בשעה 21:48
בספונטניות של כמו-אז אני מבטלת הכל ונוסעת אל העיר הגדולה
שיטוט משותף בקניון מוליד סנדלי-כפכפי-עץ בצבע ירוק שאין כמוהו, ושלל תחתונים.
מאוחר יותר, עייפות שמתחלפת בעירנות, כשאני יושבת ומקשיבה לחוויות אצל הנומרולוג.
לחם לא קל עם גבינה לא דלה, על ספה שעוד שניה מתפרקת, עם נעימים ברגליים, והשעה נהיית מאוחרת.
את הנסיעה בחצות על הכביש המהיר אני מעבירה עם נער ליווי שאינו נער אבל מנעים לי את הדרך בטלפון.