הייתי

חלפו להן מהר שלוש שעות. ממלאות. לגמרי. נינוחות לא מובנת מאליה בכלל. אחרי זמן כה קצר אני רוצה לתת לו את כל שיבקש. הכל. בשבילו. כי ככה זה איתו. הוא מחזיר כפול. ממלא אותי. מרגיע. מגעגע. מלמד לכאוב. מחייך המון. שמחה בו. 

כשהוא שואל אותי היום מאיפה באתי לו, אני מזכירה לו שזה הוא שבא. ואני שנעניתי לבואו. 

כשלא חיפשתי מצאתי. 

שמחה. 

בו.

בוא.