לא, אני לא רוצה שתתפשטי מולי בסקייפ.
לא, זה לא כי אני מתחשב.
אני פשוט לא מוכן לוותר על הרגע הזה, שבו נפגש ביחידות בפעם הראשונה. אני יודע שתהיי לחוצה ונבוכה, אבל אין לך שום סיבה לדאוג, אני אשרה אווירה נינוחה ומחוייכת, אתעניין בשלומך, איך עבר השבוע ומה שלום כולם ואולי אפילו אציע לך קפה. את תתחילי להרגיש בנוח, תחושי שאת שולטת במצב ואשליית הביטחון העצמי תחזור אלייך ותרגישי שהכול בסדר והשד לא כזה נורא. ואז, ברגע אחד, אני אחליף מבט ואסתכל לך עמוק לעיניים ולנשמה ואשתוק. בהתחלה תצחקקי בחוסר נוחות, לא יודעת מה פשר השתיקה הזו ומה לעשות איתה ותתחילי לג'ברש, רק שלא יהיה שקט. אחר כך תשפילי עיניים ותשאלי אותי - מה ? ולמה אתה מסתכל עליי ככה ? אולי תאמר משהו ? ואני אמשיך לשתוק עוד כמה שניות ואמשיך להסתכל לך עמוק פנימה עד שתפנימי שמשהו כאן השתנה, תשפילי מבט ותשתקי גם את.
אני אסתכל בך עוד קצת, אתן לך להתבשל, ואז אפלוט מילה אחת ואמתין בשתיקה.
תתפשטי.
