אתמול יצאתי להליכה על טיילת של תל אביב שצמודה לשפת הים . עצרתי וצילמתי את הטיילת,שקיעה , אנשים שעושים ספורט,חופש , גלי הים ארובה של רידינג ושלחתי לה את הסרט .
אחרי כמה דקות "א"מתקשרת והיא ברכב בדרך הביתה . היא עייפה , מותשת אבל אני שומע בקול שלה משהו שהיא לא מספרת ואני חושד אבל נותן לה לספר ולשתף בזמן שלה.
הכרתי אותה כאן הרבה שנים והיא באה ונעלמת וחוזרת שוב ושוב.אני גלגל הצלה שלה והיא יוצרת קשר כשהיא מרגישה שהיא טובעת. אפשר לכתוב ספר על החיים שלה והרבה דמעות ישתחררו תוך כדי קריאה .
תוך כדי הליכה שואל אותה איך היא מרגישה והיא התחילה לספר ותוך כדי התחילה לבכות . בכי ארוך , עם דמעות וקול והיא בוכה ואני נותן לה לבכות ללא הפרעה .אחרי זמן היא נושמת ונרגעת ואומרת תודה
היא מספרת שהיא לוקחת כדורים נגד המחלה ומקווה שזה יספיק ואני אומר לה שאני מחבק אותה .
הבכי שלה משחרר אצלה את הכאב , לחץ , פחד , סיוט ולוקח אותה למקום שקט , רגוע ושם היא מתחברת לעצמה .חיבקתי אותה הרבה פעמים שהיא בכתה ואז היא מרשה לעצמה להתפרק כי היא יודעת שאני שומר עליה ועוזר לה לחזור למקום בטוח ושקט .
לפעמים היא בוכה במקלחת כי שם היא פגיעה , לבד , ערומה, עטופה במים והדמעות והמים מתערבבים זה בזה.
הבכי חזק עם קול הוא תרופה משחררת את הנפש מכאבים ,פחדים, לחצים ושאר צרות שנמצאות במחשבות .
האם ידעתם שיש א.נשים שלא יודעות/עים לבכות.
